מדוע שמח הגר"ש בראך אבד"ק קאשוי שגויים צעקו עליהם בדרך לאמירת תשליך
הגה"צ רבי שאול בראך זי"ע אבד"ק קאשוי הקפיד מאד [בדרשותיו לפני ראש השנה עורר והזהיר על זה] שלא ידברו בר"ה על שום יהודי דיבורים שיכולים להיות כעין קטרוג. אפילו מוסר על התנהגות לא נאותה שרואה אצל אחרים, אסור להגיד בימים אלו, רק ירמוז לו, כי כל דיבור של קטרוג עושה רושם בשמים ויכול ח"ו להזיק למי שדברו עליו, ובשמים אינם רוצים לשמוע בימי הדין שום דבר רע על שום יהודי אפילו הגרוע ביותר, אם הוא מזרע אברהם יצחק ויעקב.
בדרשותיו בר"ה, יוה"כ והו"ר, לא אמר אף פעם מוסר אפילו הקל ביותר. כל דרשותיו בימים האלו היו מכוונים כלפי מעלה כביכול, עם מליצות טובות על כלל ישראל.
פעם בר"ה אחרי הצהריים, עת הלך לתפלת תשליך, בא לקראתו יהודי ורצה לספר לו, שראה עכשו שעומדים שני פועלים על יד בנין שבונים ליהודי אחד מהקהילה, וחושש שיעבדו ביו"ט. הגר"ש בראך אטם אזניו בידיו ולא רצה בשום אופן לשמוע דבריו, ועוד גער בו, לא לדבר על יהודי ביום קדוש זה. במשך ימות השנה, אם שמע רבנו שיש חשש באיזה מקום לחילול שבת או דברים אחרים נגד דת תוה"ק, היה רץ בעצמו מיד אל מקום זה למנוע חילול קודש ולתקן מה שצריך, אולם בר"ה הבליג ולא רצה לעורר קטרוג.
לעומת זאת שמח רבנו מאד כששמע ביום זה איך גויים מחרפים את עם ישראל. פעם, [ר"ה חל אז ביום ש"ק] ביום שני של ר"ה שהוא יום ראשון בשבוע, יום אידם של הגויים, הלכנו עם רבנו לומר תשליך ע"י הנהר. בעברנו על הרחוב קבוץ גדול יהודים, צעקו אחרינו כמה פרחחים כמנהגם בבוז, ז'יד ז'יד, [יהודי]. בחור אחד רצה לרדוף אחריהם להכותם. אולם רבנו עכבו ולא הרשה לעשות להם כלום, באמרו "הלא אלו הם מליצי יושר הכי טובים שלנו. הן בשמים מסטינים ומקטרגים נגדנו, שח"ו איננו יהודים, ואלו צועקים בקול, ז'יד ז'יד. הלא עלינו להחזיק להם טובה ואפילו כדאי לשכור אותם ולשלם להם ממיטב כספנו, שיצעקו כל היום ז'יד"
