מדוע עשיית תשובה אין בה משום מוחק
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ וגו' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת (לה, ב).
מסופר על הרה"ק רבי אביגדור אב"ד דוקלא זצ"ל אחיו של מרן הרה"ק הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שניגש פעם לאחיו הרה"ק מצאנז, וביקש ממנו שיקרא מעל מצחו, דאיתא בספרים הקדושים (עי' בזוה"ק בפרשתינו דף ריד:) שאם אחד עושה עבירה חס ושלום נרשם החטא על מצחו, ואם עושה תשובה אז נמחק מעליו, והביט הרה"ק מצאנז על מצחו ואמר נכתב וכבר נמחק.
הקשה הרה"ק רבי איציק'ל מפשוורעסק זצ"ל, א"כ משמע שכתב ממש יש על מצחו, והאיך אפשר לעשות תשובה בשבת, הרי יש בו משום מוחק, ועובר על איסור מחיקה, ואמר שהקשה קושיא זו לכמה גדולים ואין לו עוד תירוץ הגון.
קושיא זו הקשה גם להרה"ק רבי יואלי'ש מסאמטאר זצ"ל, ותירץ לו כי כתב כזה לא היה במשכן, ואנו לומדים כל מלאכות שבת ממשכן.
ויש לתרץ עפ"י שיטת הרא"ש דאינו עובר בשבת על איסור מחיקה רק אם הוא מוחק על מנת לכתוב, והנה הרמב"ם כתב בהלכות תשובה (פ"ב ה"ב) שתשובה הוא רק שיעזוב החוטא חטאו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם עיי"ש. א"כ הוא מוחק על מנת שלא לכתוב, ובעל מנת שלא לכתוב אינו חייב בשבת, ועל כן שפיר יכול לעשות תשובה בשבת קודש.
