מדוע הדליק הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זי"ע את נרות החנוכה במנורת פח ישנה

הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג חתם סופר סיפר: הרה"ק מרן ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, ידוע בעבודת הצדקה הגדולה שלו, והיה מוסר כל אשר לו, וממשכן את כל כלי הכסף שלו, עבור הלוואותיו לצדקה. ואף את המנורה הטהורה העשויה כסף טהור היה ממשכן מדי שנה בשנה, ולאחר חג הסוכות היו בני הבית מקבצים מעות ופודים אותה, כדי שתהיה מזומנת לימי חנוכה לקיים בה את מצוותה בהידור.

שנה אחת שבוע ימים בלבד קודם החנוכה, משכן ה"דברי חיים" את מנורתו כנגד מעות שלווה לצרכי צדקה. כששמע זאת בנו הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע אמר לבני הבית שלא יפדו את המנורה עד 'ערב חנוכה' ממש, מפני שאם יפדוה עלול אביו הצדיק למשכן אותה שוב, ואכן פדוה רק בערב חנוכה. אולם בהגיע ליל ראשון של חנוכה גילו בני הבית והמקורבים כי את אשר יגורו בא... המנורה נעלמה שוב... כי אכן חזר ומשכנה ה"דברי חיים" לצרכי צדקה.

נכנס הרה"ק מגארליץ זי"ע לאביו הקדוש ואמר: תמה אני, היתכן שכאשר מגיעה לקראתנו מצוה קדושה ונשגבה כזו, הדלקת נרות חנוכה, אבא ממשכן את המנורה? נעמד ה"דברי חיים" והשיב לבנו ברגש גדול: "האתה בני תלמדני מה יפיו ומה טובו של נר חנוכה? הן מאז שמחת תורה הנני מתכונן בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי להדליק את נרות החנוכה! אולם מדוע הנך חושב כי המנורה של שלום אליעזר'ל (=בנו הצעיר של ה"דברי חיים" הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זי"ע שהיה אז ילד רך בשנים, והמנורה שלו היתה כדרך הנערים מנורת פח קטנה ופשוטה) אינה כשרה?"...

סיים הגרי"ש אונגר זצ"ל: בהיותי אצל הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זי"ע בשבת חנוכה שנת תש"ב ראיתיו אכן שמדליק את נרות החנוכה במנורת פח ישנה, עזות היתה בי ושאלתי את פי קדשו: מה יחוס יש במנורה זו? ענה לי הרה"ק מראצפערט זי"ע: הרי אבי הקדוש אמר שמנורה זו כשרה היא, על כן בכל שנה ושנה הנני מדליק בה באחד מלילות החנוכה...