מדוע בתורה נאמר התם ראשון מד' הבנים, ובהגדה רק השלישי
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וגו' (יג, יד).
מרן ה"מקור ברוך" מסערט ויז'ניץ זי"ע היה תמה: הנה בתורה הקדושה מופיעה שאלת התם לפני כל שאר הבנים, כפי שנאמר בסוף פרשת בא: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת". מדוע, אם כן, בהגדה התם הוא הבן השלישי?
אף הוא חזר ויישב בדרך צחות: כשאדם מזמין את ידידו לסעודה – יכול הוא ליתן לו ללכת "אחריו", משום שבטוח הוא שהלה ימשך ויצעד אחריו לסעוד את לבו. לא כן, שוטר התופס גנב – אוחז הוא בו ומוליכו "לפניו", משום שמפחד הוא שאם יפסע הוא לפניו – ימלט הגנב מאחוריו...
כן הדבר בענינינו: בליל הסדר ניתן לסדר את התם שלישי, משום שהוא בין כך נושא את עיניו ל"סעודה" שתבוא... לא כן בלימוד התורה, אם ישקיע המלמד את מעייניו בבן החכם, ויסדר את התם שלישי – בינתיים ישתמט הוא וירוץ למשחקיו... יש להקדיש לו, אפוא, את מלוא תשומת הלב, ולפנות אליו בראשונה...
