לקח מאלף מ'עבד נרצע' לימינו אנו
וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי וגו' וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם (כא, ה-ו). טעם לרציעת האוזן, 'אמר רבי יוחנן בן זכאי, אוזן ששמע בהר סיני לֹא תִּגְנֹב והלך וגנב תרצע' כו' (מכילתא נזיקין ב).
יש בענין זה רמז נכון לכל העוְרים שבמחנה העברים, הנושאים כל ימיהם על שכמיהם כל מיני עבדות ותלאות ומכאובות כדי להשיג הקנינים המדומים, ואל אותן הקנינים הוא נמכר לעבד עולם, וטוען שהוא מוכרח לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב בשביל אשתו ובניו וכי הוא מרבה בשבילם, ואינו מבקש לצאת לחירות כל ימיו, וסביר וקבל עליו כל התלאות באמרו אהבתי את אשתי ואת בני לא אצא חפשי 'חָרוּת חֵירוּת על הלוחות' (ראה אבות פ"ו מ"ב), כי הנני קשור בְּחַבְלֵי אָדָם ובַּעֲבֹתוֹת אַהֲבת אשה ובנים (ע"פ הושע יא ד).
ועל כן קרא שמו עבד נרצע, כי כל ימי חייו לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ עד אִם אשר כִּלָּה בַּהֶבֶל ימיו וּשְׁנוֹתָיו בַּבֶּהָלָה (ע"פ רות ג יח, תהלים לח, עג) וטרדות שונות זו מזו, ובמותו לא ילווהו אשתו ובניו כי אם עד פתח קברו וּמִשָּׁם יִפָּרֵדו, כדאיתא בפרקי רבי אליעזר (פל"ג). על כן נאמר בסתם עבד זה והגישו אדוניו אל האלהים (פסוק ו), אל מקום המשפט, כי בזה מרמזים לכל אדם כי לעתיד ביום הדין לא יצאו לעזרתו אשתו ובניו אשר עליהם אמר אהבתי את אשתי ואת בני, כי המה אינן אוהבים אותו כל כך, ואדרבה יעזבוהו מן הדלת והלאה וְשָׁם יִרְבַּץ לַפֶּתַח חַטָּאת, ומן הדלת והלאה לא יכנסו עמו להליץ בעדו. וזה רמז נכון וסוד מסתרי התורה.
