לבקש צד זכות בכל אדם גם הנראה כרשע

אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וגו' וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה וגו' (יא, ז).
ראיתי להרב כלי יקר שדקדק דהיה ליה לומר הסיבה שהוא טמא ברישא לא סימן טהרה שבו. ופירש דהסימן טהרה מוסיף טומאה, שהוא רוצה לגנוב דעת הבריות והגמל מכסה טלפיו, והחזיר פושטן והצבוע הוא יותר מהרשע והאריך בזה והוא מוסר נאה ודקדוק אמיתי.
ואפשר שרמז הכתוב בזה, דהגם שאדם אחד נראה כרשע עם כל זה תמיד נבקש צד זכות שבו ולא נפתח בגנות.
ובזה אפשר לפרש פלוגתא דאמוראי פרק ערבי פסחים דמר סבר מתחיל בגנות ומסיים בשבח ומר סבר מתחיל בשבח ומסיים בגנות.
דמ"ד מתחיל בשבח יליף מהכא דהכתוב הכא מתחיל בשבח משום פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר (תהלים קיט, קל). ומר סבר מתחיל בגנות, טעמו דשאני הכא דלפי האמת הגנות הוא נשאר ולא נתקן, אבל אנן הגנות עצמו - שבח שנתהפך לטובה, ולרמוז זה מתחיל בגנות לרמוז שהוא שבח מדפתח בו.