'לא תרדה בפרך' – אף בבני ביתו
לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ (כה, מג).
שח הג"ר שמעון הירשלר מלונדון: סיפר לי הגאון ר' אלחנן היילפרין ששמע מחתנו הגה"צ רבי שמעון לעמברגער אבד"ק מאקאווא, שמנהגו של הגאון מסטייפלא בעל ה'קהילות יעקב' היה, שלא להטריח שום אחד מישראל בחנם, בהיותו חושש לאיסור של לא תרדה בו בפרך, כמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות ס) שלא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות לעשות אפילו דבר קטן, אלא לרצונם ותועלתם, עיי"ש.
ולפן כשהיו מגיעים אליו חבילות ספרים של "קהילות יעקב" מבית הדפוס, היה מקפיד לפתוח האריזה ולסדר הספרים בעצמו, כי היה סבור שהעול הזה מוטל עליו, ואסור להטריח אחרים אפילו את בני ביתו.
פעם הגיעה אליו אריזה של ששים ספרים, ואחד מבני ביתו פתח את האריזה, וסידר הספרים במקומם, וכשהבחין הגאון בזה ציוה לגנוז את כל אלו הספרים, באומרו שתכלית ספריו היא להגדיל תורה ולהאדירה, ואיך תבוא תועלת לרבים מספר כזה שנעבדה בו עבודת פרך באיש יהודי עכ"ד.
עוד בענין זה, הביא בספר אורחות רבינו (עמ' נב): בבר מצוה של נכדו ר' משה שיחי', הפצירו רבות בכמה רבנים שידרשו, כשראה את זה מו"ר [הסטייפלער] הקפיד ואמר שיש כאן לאו גמור 'לא תרדה בו בפרך' ואסור להפציר שידרשו, ואם רוצה מרצונו הטוב שידרוש, אבל לא להפציר. כשבקשו מראש ישיבה חשוב לדרוש, שאל את מו"ר אם לדרוש, וענה לו תדרוש רגע אחד. ואח"כ ראיתי כשנכנס מגיד מפורסם נהנה מו"ר, ואמר עכשיו כבר תהיה דרשה של מחצית השעה.
