לא לעשות חשבונות רק לפעול
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם (כה, כו).
נראה להסביר את העניין בב' אופנים. א) איתא ב'קדושת מרדכי' מלעלוב זי"ע. לכאורה צריכים להבין, למה החזיק יעקב אבינו ע"ה בעקב עשו, והרי כבר היה ברור באותה שעה שעשו הוא שיצא ראשון וכי סבר שיוכל לפעול דבר מה באחיזתו ולהפוך הסדר?
אלא שלימוד גדול למדנו מכאן, שכמה שיש ביכולתו של אדם להילחם ברע עליו לעשות ולא לשאול שאלות אם יועיל או לאו,
וכאשר אנו רואים כאן שיעקב אבינו עשה פעולה שלו לכאורה לא נראה בה שום פתח תקוה שיועיל משהו, ואכן ע"י פעולתו זאת להכניע את עשו זכה שלבסוף מכר לו את הבכורה, ומזה צריך כל אדם ללמוד שאף על פי שהוא בשפל המצב בשאול תחתית ועפ"י דרך הטבע לא נראה מאין יבוא עזרו, עם כל זה אסור לו להתייאש וצריך הוא לעשות כל מה שביכולתו, ועל ידי זה יזכה להתגבר ואף להתעלות במדרגות.
איתא 'יגעת ומצאת תאמין'. מקשה ה'חידושי הרי"מ', הלא זה סתירה, 'יגיעה' הכוונה אדם שעמל שעות רבות להשיג הדבר, 'מציאה' הכוונה בלי יגיעה כלל? אלא הכוונה הוא, אדם חייב לעמול בתורה בלי לחכות לתוצאות, רק לעשות כל מה שביכולתו לעשות. 'מציאה' זה כבר מתנה מאתו ית' שנותן לך, אך ה'יגיעה' חייב להיות בלי לחכות למציאה כלל. אותו דבר כאן, אדם חייב לעשות בלי שום חשבונות האם יצליח או לא יצליח, 'הצלחה' זה כבר מתנה מהקב"ה ולא שייך אלינו כלל.
היצר רוצה לנתק אותנו ממנהגי ישראל
ב) איתא ב'חלקת יהושע': לרמז על ענין 'צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן' (שיר השירים א, ח). פירוש רש"י: 'פסיעות שפסעו בו אבותיך'. היצר העיקר משתדל לנשל ישראל ממנהגי ישראל, ואח"כ מדחי אל דחי ח"ו, כי עיקר מה שהחזיק אותנו בכל הדורות היה 'מנהגי ישראל'. וכידוע 'א מנהג ברעכט א דין'. בפשטות הכוונה שאם יוצא מנהג נגד הלכה, הולכים אחרי המנהג אפילו שזה נגד ההלכה. אבל בספרים מסבירים: 'כשמחזיקים מנהגים זה שובר את כל הדינים שיש'. וצריכים תיכף מתחלה להשגיח על זה. וזה 'וידו אוחזת בעקב עשו', עשיו רוצה לאחוז בהעקב, שזה מנהגים. ועיקר מידת יעקב לאחוז בהמנהגים.
