לא להעביר את 'קרובו' בְּכוּר הבחינה באופן קשה מאחרים

לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים (טז, יט).

י"ל, דהנה רב שקרובו בא אליו כדי להיבחן אם הוא בקי בהוראה, הרי יכול להיות שמתוך שחושש שמא ע"י שלבו נוטה אל קרובו יקל עליו בנסיונו שלא כדת, עי"ז הוא עוד מחמיר עליו יותר מדי ונגרם לו עולה בזה. וחכמז"ל (תנחומא ז') דרשו על לא תטה משפט לא תכיר פנים זה קאי על המעמיד דיין שאינו הגון בחכמת התורה יען שהוא קרובו או מפני טעמים אחרים. וזה לא תטה משפט בזה מה שלא תכירו פנים אלא שתרצה להחמיר עליו.

שיר מעון-בפרשתנו