כשיש ס"ת כשר בארון מפחדים לשנות
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ (כה, טז). וברש"י העדות - התורה שהיא לעדות ביני וביניכם, שצוויתי אתכם מצוות הכתובות בה.
מסופר, כשהספיד הגאון רבי זלמן סורוצקין את מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, שאל: כתוב "ונתת אל הארן את העדות אשר אתן אליך" וכתב שם רש"י "העדות – התורה, שהיא העדות ביני ובניכם". ושאל הגרז"ס, הלא כל הימים היה ספר התורה סגור ומסוגר ולא היו קוראים בו, אם כן לשם מה ניתן בארון כלל?
ותירץ, אלמלא ספר תורה זה, היה חשש כי אי פעם יקום מאן דהוא ויכתוב ספר תורה כרצונו וישנה בה כאוות נפשו, וברבות הימים תשתכח התורה כנתינתה. אמנם, כל עוד ידע העם כי ספר תורה אחד מונח בתמימותו ובטהרתו בארון פנימה, אזי יפחד כל אחד לשנות כהוא זה, ביודעו כי אם יוציאו פעם את הספר, יגלה מיד כי שינה מן האמת.
בבחינה זו היה מרן הגרי"ז עבור דורנו. אמנם הוא עצמו היה ספון בביתו אשר בירושלים ולא התערב כל כך עם הבריות, אך את זאת ידעו הכל, כי כל עוד שוכן ספר התורה, הטהור והמקורי הזה, בחדר מדרשו, לא ניתן לשנות מן התורה מאומה, באשר יש מי ששומרה מכל שינוי וסטייה.
