כשיבנה ביהמ"ק תהיה ספירת העומר מה"ת למפרע
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (כג, טו).
על הנוסח שרבים נהגו לומר "הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵֹה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה" וכו', יש להקשות הלא קיימא לן מעיקר הדין דספירה בזמן הזה מדרבנן (ראה משנ"ב סי' תפ"ט ס"ק כה), ואם כן איך שייך לומר על כך מצות עשה.
בספר שער יששכר להגה"ק ממונקטש זצוק"ל (חודש ניסן מאמר עומר התנופה אות יז) מיישב את המנהג לומר "לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה", דמכיון דאנו מחכים ומצפים שיבנה ביהמ"ק במהרה כל יום, ואז נזכה להקריב את שתי הלחם, שזו היא המנחה חדשה שנאמר בתורה תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה', וכמו שפירש שם רש"י על התורה עיי"ש, א"כ כשיבנה ביהמ"ק ונקריב את שתי הלחם ממילא הספירה תהיה מדאורייתא למפרע.
[ויש להוסיף דלכך אנו מבקשים תיכף ומיד לאחר הספירה יהי רצון שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו, ונוכל לזכות שעוד השנה יהא זה מצות עשה מדאורייתא].
