כעת אני רואה שחסר 'שנים' למנין...
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה, ב). פירש"י לי לשמי.
פעם היה חכם וצדיק אחד עם אחוזת מתלמידיו, ורצו להתפלל ב'מנין', אך כולם יחדיו היו רק תשעה אנשים ולא מצאו עשירי להשלים ה'מנין'.
היה עמהם גם קטן אחד שלא הגיע לעול תורה ומצוות, על כן הציע אחד המתפללים שיסבירו לקטן 'פאר וועמען מ'דאווענט' (=למי מתפללים), שבכהאי גוונא כאשר יודע למי מתפללים, אפשר להקל ולצרפו למנין, כמבואר בש"ע (סימן נה סעיף ד').
ניגש אליו אחד המתפללים, והתחיל להסביר לו שהשליח ציבור 'דאווענט פאר דעם עמוד'... (יורד ומתפלל לפני התיבה של הש''ץ).
נענה הצדיק ואמר, שעתה רואה שחסר שנים למנין...
