ידידותם המופלאה של גאב"ד טשעבין עם מרן בעל הקדושת ציון מבאבוב זי"ע
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וגו' (טז, יח).
בפרוס קיץ תרצ"א, תקופה לא ארוכה לאחר שגאב"ד טשעבין זצ"ל נתמנה לכהן כרב דמתא, הגיע שליח מכ"ק אדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב זי"ע בעל ה"קדושת ציון", שברצונו לבוא ולהתגורר כמה שנים בעיר, היות והגיע "קרוב לשנות אבותיו" – והוא בדעה לצאת לגלות מן העיר "באבוב" לכמה שנים. הרב מטשעבין השיב על אתר שהוא מסכים לכך.
הרבי מבאבוב הגיע לטשעבין בראש ציבור גדול של חסידים, ומיד פתח בעיר "סניף" של ישיבתו, ובמשך כל השנים שהתגורר בטשעבין שררה ידידות בין הרב מטשעבין לרבי, ולא היו ביניהם חילוקי דעות.
גאב"ד טשיבין העריך מאוד את הרבי, והפליא את פעולותיו בהקמת ישיבות ברחבי 'גאליציה', שהצילו את הנערים מהשפעת הרחוב, ומהם גדלו אברכים חסידיים לתפארת.
הרה"ח רבי בן ציון אפטר ז"ל, שהיה רגיל להסתובב בעיירות שונות, ביקר פעם בעיר טשעבין, וכאשר עמד על טיב היחסים המעולים שבין רבינו להרבי מבאבוב, לא התאפק, וניגש לשאול ישירות את הרב מטשעבין: ""הנה מסתובב אני רבות בערי השדה, ובדרך כלל יש בהם ויכוחים ו'מתחים' בין רבני וצדיקי מתא, ועל כל פנים אין ביניהם "יחסים חמים"... יאמר נא לי מר, במטותא, מהו הסוד שכאן בעיר שוררת כזאת אוירה מעולה?". הגיב הרב מטשעבין בחיוך ואמר: הנה בתפילת שמונה-עשרה ישנן ג' ברכות: "השיבה שופטינו", "ולמלשינים", ו"על הצדיקים", "השיבה שופטינו" - אלו הרבנים היושבים על מדין, "על הצדיקים" - אלו האדמורי"ם המנהיגים את עדת ה'! היודע אתה מדוע יש "פירוד" ביניהם? מפני שה"ולמלשינים" נכנסים בתווך ועושים פירוד... אבל כשעומדים על המשמר ולא נותנים ל"מלשינים" לקטרג, ממילא אין להם מקום, וה"שופטים" וה"צדיקים" יכולים לחיות יחדיו בשלום ובשלוה...
