טעם נפלא להתחלת התפילה ב'אדון עולם'
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אלקים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה (טו, ח).
בסידור עם פירוש "באר חיים" (וילנא תרמ"ט), כתב על הפיוט "אדון עולם" הנאמר בברכות השחר: "המנהג ברוב תפוצות ישראל להתחיל תפילת שחרית ב'אדון עולם',
ושמעתי בשם הרב המגיד רבי פינחס פאליצקער ז"ל שאמר לפני הגר"א זצ"ל, שהטעם הוא על פי מאי דאמרינן במשנה דיומא (כח, א) שבהקרבת התמיד היו אומרין "עד שבחברון", ואיתא בירושלמי (הובא ברש"י שם כח, בד"ה ואיבעית) שהוא "כדי להזכיר זכות ישני חברון".
והנה אמרינן בגמרא (ברכות ז, ב) שמיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה "אדון" עד שבא אברהם וקראו "אדון", (בפסוק זה 'ויאמר אדני' (וידוע דתפילות אבות תקנום - ואברהם אבינו ע"ה תיקן תפילת שחרית (שם כו, ב), ולזה אנו מתחילין בשחרית "אדון עולם" - להזכיר זכותו של אברהם אבינו שקראו אדון. וישר זאת בעיני הגר"א ז"ל...".
ויש אומרים שאמר לו הגר"א ז"ל: "אילמלא לא בא ספרו בדפוס אלא בשביל זה - דיו".
