התשובה הנפלאה של מרן המגיד הק' ממעזריטש זי"ע
וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע (לו, כב).
המחנך הנודע הר"ר חיים שאול שוורץ זצ"ל ערך לפני עשרות בשנים 'נסיעה' לאמריקה הרחוקה לסיבה מסוימת, ורצה מאוד להיכנס בקודש פנימה אצל כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל.
הוא התקשר אפוא לארץ הקודש אל בן דודו הר"ר חיים שאול סגל זצ"ל, וביקש ממנו אם יכול לסדר לו 'פרוטקציה' שיוכל להיכנס אל האדמו"ר.
ר' חיים שאול חשב קמעא, ולאחר מכן נענה ואמר דומני שיש לי עצה נפלאה בשבילך, הנה יש אצל אחד ממכרי בארצות הברית, נגיד ואיש נכבד, 'כתב יד' של בעל התניא זי"ע, אנסה לבקש ממנו להשאיל לך מכתב זה לכמה ימים, כדי שתוכל להראותו בפני הרבי. בטוחני שאם תבוא עם מכתב שכזה, הרי הוא בוודאי יפתח לפניך את כל השערים!
ואכן כך הוי, רבי חיים שאול הגיע לביתו נאווה קודש, והציג בפני המזכירים הנאמנים את המכתב הנדיר שבידו, וכשדיווחו על כך לפני הרבי ציווה להכניסו תיכף פנימה!
הרבי הק' קיבלו בחביבות ובמאור פנים, ועיין זמן רב באותו מכתב שכתב זקנו הבעל התניא.
לפתע שאל אותו הרבי: האם קראת מה שכתוב כאן בכתב יד? לא! ענה ר' חיים שאול, חלק גדול גם לא הצלחתי לפענח בכתב יד קדשו.
אמר לו הרבי, לא הכל ניתן להסביר כעת, אבל בין הדברים מספר כאן הבעל התניא, שפעם אחת בערב שבת קודש פרשת וישלח ישב ליד פתח חדרו של רבו המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, וראה שנכנס אדם אחד לדבר עם הרבי.
המגיד היה באותה שעה באמצע קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, ולכן לא היה יכול להפסיק בדיבור עם אותו אדם, ולא ענה אותו כלום. ואף על פי כן הבחין בעל התניא שאותו יהודי שנכנס מודאג מאוד יצא מן החדר רגוע ושליו.
ניגש אליו הבעל התניא ושאל אותו פשר דבר, סיפר לו האיש: הנה אני כאן החלבן של העיר, אשתי נפטרה לא מזמן והשאירה אחריה צאצאים קטנים, חשבתי להינשא לאחותה של אשתי, שיש לה הרבה מעלות, אבל גם חסרון גדול שהיא מקללת כל העת! ועל כך באתי בשאלתי לפני הרבי אם להתחתן עמה.
ומה ענה לך הרבי? שאל אותו בעל התניא.
הרבי אמר שלא אתחתן עמה, הסביר האיש, כי הראה לי בקול באמצע קריאתו שמו"ת, בפסוק שאחז בו באותה שעה בשלהי פרשא דידן (לו, כב) "ואחות לוטן תמנע"! כלומר 'אחות' כזו שהיא מקללת ['לוטן' מלשון לטותא] 'תמנע' מלהתחתן עמה!
טיב המוסר הנלמד כאן, הוא בסייעתא דשמיא המיוחדת שסייעו מן השמים להצדיק, שאחז בדיוק בזה הפסוק הנצרך לו בתשובה לאדם שבא בשאלתו לפניו בעת שאינו יכול להפסיק בדיבור!
וכל זה מלמדנו על 'טיב ההשגחה' העליונה, שהשי"ת משגיח בדקדוק על עבדיו הצדיקים, לתת לפניהם כל דבר הנצרך להם, בהיותם חוסים ובוטחים בו בלב ונפש תמיד
