הריני מאחל לכל יהודי ויהודי, שיהיו ברשותו חמש עשרה חביות מלאות זהב
וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וגו' (ח, יד).
ידועים ז"ל (אבות פ"ב) "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה", וכמו הזריעה לפעמים אשר זורעים זריעה מועטת ולבסוף יעלה ויצמח ועושה פרי רב, כן 'במצוה קלה' נדמה לאדם שהיא קטנה בכמות, ובאמת כי איכותה גדולה היא למאוד. , כי יש בה סגולות יקרות מפלאות תמים דעים, וכמו למשל נשיקת התפילין והמזוזה המצלת מנגעי בני אדם הנולדים מרוחות רעות ואורבים וכו'.
בעל הדעת משה מקאזניץ אשר היה תלמידו המובהק של הרבי רבי זישא מאניפולי ושהה הרבה במחיצתו מעיד בספרו הקדוש על התורה פרשת עקב כי רבי זישא נוהג היה לברך כל יהודי נוסח זה: "תהיה בריא וחזק כמו גוי!".
אף הוא הוסיף פעם וביאר את עומק הכוונה שטמונה הייתה בברכתו זו:
לא רק משום שהגוי המגושם חזק בגופו ואיתן בבריאותו, אלא בעיקר משום שהגוי זוכה לבריאותו התקינה לשורת הדין, ואף לא ראוי לה מצד מעשיו כלל ועיקר. קל וחומר איפוא לבני ישראל ים, אשר אפילו ריקנין קדושים ממלאים מלאים מצוות כרימון, שהם ראויים וזכאים להיות בריאים ואיתנים.
*
על פי מסורת אדמורי קארלין סטולין, התבטא פעם רבי ר' זישא ברוב אהבת ישראל ששפעה בקרבו לאמור:
"הריני מאחל לכל יהודי ויהודי, שיהיו ברשותו חמש עשרה חביות מלאות זהב, וכל חבית תהיה גדולה כים האוקיינוס.... נשאלת, אמנם השאלה: היכן יהיה מקום לאכסן את כל הכבוד הזו? ברם סומך אני על בורא העולם, יתברך ויתעלה שהוא. א-ל גדול כי ידאג לכל אלו מקום בהרחבה...
על פי דרכו אף דורש היה רבי זישא את הכתוב "ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך" - כאשר ירום לבב ישראל מרוב עושר וכבוד וכל טוב, או אז יהיה השם יתברך שכיח (ושכחת' מלשון שכיחות) ומצוי בקרבם תדיר.
