הסגולה לתפילה שתעשה יותר ממחצה
וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם... וְהוֹתֵר (לו, ו-ז). וברש"י והמלאכה - מלאכת ההבאה.
לכאורה מה שייך בהבאה לשון מלאכה, ומבאר ב'דברי ישראל' (בפרשתנו): וי"ל, עפ"י מה שמסופר, על הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל ששאל לבעל האורח לחיים מזלאטשוב זצ"ל, מדוע דרכו לתת סגולות לצריכים ישועה, והשיב לו עפ"י מאמרם ז"ל (ויק"ר י, ה) שתפלה עושה מחצה, לכן הוא נותן סגולה על חציה השני, אמר לו המהרצ"ה אנו מתפללים יותר מהמבוקש עד שאנו נענין כל המבוקש, ואין אנו צריכים לסגולה.
כיוצא בזה מסופר שהגה"צ רבי ישראל סלנטר שאל את המהר"ש מליובאוויטש מפני מה מאריכים כל כך החסידים בתפילה, וענהו אשר ידועה הפלוגתא אם תפילה עושה מחצה או כולה, ולכן מאריכין בכדי שגם מחצה יספיק (ימי זיכרון – תשרי, עמ' ר בהערות).
ומבאר בזה ה'דברי ישראל' את הפסוק שלפנינו: ועל דרך זה יש לומר כאן, "מלאכת הבאה" היינו התפילה [וכמאמרם ז"ל (תענית ב.) איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה]. שהיו עדת ישראל מתפללים בשעת הבאה על השראת השכינה, שהם מביאים תרומתם לשם השראת השכינה במשכן. ואף שתפילה עושה מחצה, הרבו והפצירו בתפלה בקדושה ובכוונה עצומה יותר מהמבוקש, עד שהיתה דים לכל המבוקש בשלימות. וזהו שנאמר "המלאכה" ופירש רש"י 'מלאכת הבאה' היינו התפילה היתה 'דיים והותר', פי' היתה דים, משום והותר שהתפללו יותר מהמבוקש.
ונסיים בענין זה בדברים נפלאים שאמר הרה"ק האמרי נועם מדז'יקוב זי"ע:
בברכת המזון מתפללים "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם". ולכאורה צריך להבין, למה נחוץ תפלה גם למצוא חן בעיני אדם, הלא הוא דבר הבא ממילא, כי באם ימצא חן בעיני אלקים ממילא ימצא חן גם בעיני אדם, כי כל מי שאהוב למעלה נחמד למטה. ונראה לומר בדרך הלצה, כי נודע דתפלה עושה מחצה (ויק"ר י, ה), ובאם יתפלל רק 'ונמצא חן בעיני אלקים', אזי לא יתעבד, ויפעול בתפלתו רק מחצה, ולא יהיה הדבר בשלימות. על כן בכוונה אנו אומרים גם כן 'בעיני אלקים ואדם', ותהא תפלה עושה מחצה, ויהיה זאת בשלימות, וימצא חן בעיני אלקים, ושוב לא צריך לפעול בתפלתו על בעיני אדם, כי זאת יבוא ממילא, כי האהוב למעלה נחמד גם למטה עכ"ד (אמרי נועם ליקוטים).
