המשתתף בסעודת ברית – ניצול מפיזור המחשבות וזוכה לשלוות הנפש

תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כה, יג).

שח הרה"ק רבי שלמה מקארלין הי"ד [היא"צ כ"ב בתמוז] איתא במדרש, בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך ית', הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו השי"ת שיכפר לבעל הברית ואז יהא ריקן מעבירות, והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה, הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו, השיב, עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל.

ובזה מפרש ה'בני יששכר' (בספרו אגרא דפירקא - אות קמ"ו) הכתוב שלפנינו: "ונראה לי שזה היא מה שמרומז בפנחס הוא אליהו, "תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל" דהואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול, עי"ז גורם הכפרה לישראל כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל".

 גם על השתתפות בסעודת הברית מילה מצאנו דברים נפלאים בדברי התוס' (פסחים קיד. ד"ה ואין) בשם המדרש דמי שאכל בסעודת מילה ניצול מדינה של גיהנום עכ"ד.

ותמה על כך הגה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש (בספרו דברי תורה - ח"ה, אות מ"ב): ויש להבין, אטו כל השמשים וחזנים אשר כל ימיהם כחגים ואוכלים ושותים בכל הסעודות ברית מילה ברחבי עירם יוכלו לעשות מה שלבם חפץ ולא יגיע להם שום עונש גיהנם משום שאוכלים כמעט בכל יום בסעודת ברית מילה, אלא ודאי טובא גניז בגוייהו בדברי חז"ל, דהנה אמרו בש"ס שבת (קל.) כל מצוה שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה זו מילה, פירש רש"י בשמחה שעושין משתה – (היינו סעודת ברית מילה).

והנה נודע שפיזור הנפש והמחשבות שונות ומשונות זהו בחינת גיהנם בעולם הזה, וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי שבת פי"ד, ה"ג) "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" (דברים ז, טו) זה הרעיון, ועיקר התכלית להיות שמח בחלקו ובעבודת השם יתברך וממילא ינצל מן צרות לבו ותחבולות מחשבותיו - מחשבות היצר הרע, ודאגות וזעף ועצבון, וכיון שסעודת ברית מילה עדיין עושין בשמחה של מצוה כנ"ל, ממילא מגרש היא כל פיזור הנפש ומחשבות גיהנם, וזה שאמרו שניצול מדינה של גיהנם עכ"ד הנפלאים.