הכינים (והצפרדעים) היו מחותנים פעמיים...
וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד (ח, כ) הנה איתא בספר תהלים (קה, לא) "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם". ולכאורה יש לדקדק בגוף לשון הכתוב שאמר תחילה ויבוא ערוב ורק לאחמ"כ כינים בכל גבולם, בעוד שלאמיתו של דבר קודם ניתכה - על ראשי המצריים מכת כינים ורק לאחמ"כ מכת ערוב.
ומתרצים משמיה דהמגיד מדובנא שפירש הכתוב הנ"ל בדרך משל. וישא משלו ויאמר, הנה לפנים בישראל וכן כהיום הזה ישנם הרבה קהילות קדושות שנוהגים בהם שהמחותנים עורכים סעודת עניים בלילה שקודם ליל נישואי צאצאיהם, ואז בוא יבואו כל עניי העיר להסב לסעודת מלכים ואף בסכום נאה יצאו משם.
והנה יום אחד השיא אחר מעשירי העיירה את בנו החתן בשעטומ"צ, ומה מאוד הופתע בראותו את אחד מעניי העיירה נכנס לאולם ומתיישב לאכול, כאילו לא הכינו עבורו אמש סעודה כסעודת שלמה בשעתו. כראותו שהלה לא מתכוון לזוז ממקומו, ניגש אליו ושאל אותו: "אמור נא, שמא עיני הטעו אותי, אבל נדמה לי שאתה השתתפת כבר אתמול בסעודה, ומה לך פה שוב בסעודת הנישואין". השיב העני: "הן אמנם, שכבר הייתי בסעודת העניים, אולם אתמול באתי כיון שהנני דל ואביון, ובאתי להשתתף בסעודה בתור עני כשאר עניי העיירה. אכן עכשיו באתי להשתתף בחתונה עקב קרבת משפחה...
וכמו"כ סיים - המגיד מדובנא את דבריו אף כאן, תחילה באו הכינים - במכה הפרטית שלהם מכת כינים, ואילו לאחמ"כ באו - לבקר במצרים עקב 'קרבת המשפחה' מצד מכת ערוב, שאז באו כל החיות שבעולם להכות את ארץ מצרים... עכ"ד.
[לכאורה על פי הנ"ל יש להקשות הרי גם צפרדע היה במכת ערוב, ומדוע אם כן לא אמר דוד המלך ע"ה ויבוא 'ערוב כינים - וצפרדע' בכל גבולם. תירץ הג"ר משה מאיר ויינברגר שליט"א מאלעד ב' תירוצים, א. במכת כינים, אותם כינים עצמם חזרו ובאו במכת ערוב, משא"כ בצפרדע רוב הצפרדעים הרי מתו [חוץ מאלו שנשארו ביאור] ובאו צפרדעים חדשים ולכך לא הזכירם. עוד תירוץ י"ל, והוא עיקר: אכן דוד המלך ע"ה מזכיר מכת ערוב קודם לצפרדע בתהלים (פרק עט, מה) "יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם עכ"ד, ודפח"ח].
