הטעם שצריך להדר פני זקן, שעברו עליו שבתות הרבה

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וגו' (יט, לב).

בספר עץ הדעת טוב (להרה"ק רבי עוזיאל מייזליש תלמיד המגיד ממעזריטש) על מסכת כתובות בחידושי תורה (קדושים ד"ה והדרת) כתב, כל קרבן כשר רק משמונה ימים כדכתיב (ויקרא כב, כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה', דצריך שתעבור עליו שבת אחד דנכנס קדושה לתוכו שיהיה כשר להקרבה. 

ואם בבהמה שלא תעשה שום פעולת מצוה בשבת יכנס קדושתו ע"י עיצומו של יום שבת קודש, מכל שכן שיכנס לתוך ישראל קדושתו בכל שבת, ומשום זה ציוה ה' להדר פני זקן שנכנס בו הרבה קדושות אלקית ע"י רוב השבתות.

[לכאורה לפי דבריו, אף בזקן עם הארץ צריך להדרו ולכבדו, וראה בספר כתב סופר (קדושים ד"ה מפני שיבה) דמצוה לעמוד מפני שיבה 'עם הארץ' ומצוה לעמוד מפני זקן שקנה חכמה, ואם שניהם יתאחדו באיש אחד שזקן וגם קנה חכמה, אינו ניכר אם מכבדו מפני שבא בימים או מפני התורה, וצריך לעשות לו יתירת הכבוד להידור ביותר, וזה פירוש מפני שיבה תקום, ואם הוא זקן שקנה חכמה ג"כ "והדרת", צריך לעשות לו שיהיה ניכר שמכבדו מפני התורה יעו"ש].

פרדס יוסף - בפרשתנו