החיים נמשלים לרכבת הנעצרת בתחנות שונות

לא תתגודדו ולא תשימה קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה (יד, א-ב).

בניחום אבלים על אדם צעיר, סיפר הגאון רבי יהודה צדקה על כפרי שהגיע לעיר, ושאל מה המסלול ומה המחיר של אוטובוס מסוים. ענו לו שהמחיר אחיד, כך וכך שקלים לכל מרחק. בתחנה הראשונה כשהאוטובוס נעצר, רואה הכפרי שחלק מהאנשים שעלו איתו בתחנה הראשונה, יורדים! נראה לו הענין משונה, איזה אנשים משונים. בתחנה השניה שוב ירדו חלק מהאנשים שעלו איתו. בתחנה השלישית כששוב ירדו חלק מהאנשים שעלו איתו, הוא לא יכל להתאפק, פתח את החלון וצעק, חברים! השתגעתם?

הרי באותו המחיר אתם יכולים לנסוע עד התחנה הסופית, מדוע אתם יורדים באמצע הדרך? האמת היא, שהם דווקא בסדר גמור! כי הם צריכים לרדת כאן, למה להם לנסוע לתחנה הסופית? הכפרי הוא זה שלא הבין את מהלך העניינים.

אמר ר' יהודה צדקה, אדם שנולד, יכול באותה הזדמנות לחיות תשעים שנה! למה באמצע הדרך אתה הולך? יורד מהחיים? אתה יכול לנסוע עד התחנה הסופית! אבל האמת, שהוא צריך לרדת כאן, למה לו לנסוע עד הסוף, להישאר כאן עוד חמישים שנה, בשביל מה? הוא גמר את התפקיד שלו כאן.

אמרות חכמה - בפרשתנו