הזכות של משה לא הגין עליה כעת
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף (יב, יד).
אמר בזה אדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל שהעולם מקשים על הא דכתיב 'ותסגר מרים' שאמר הקב"ה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם וגו' וכי מה שייכות יש לזה עתה עם אביה יָרֹק יָרַק בפניה.
אך י"ל, כי מרים עשתה צעקה על אביה על שגירש את אשתו - אִמָּהּ, ופירש ממנה ודברה בחוצפה כנגד אביה, ובפרט שהוא היה אז גדול הדור (שמו"ר א, יג) וראויה היתה מרים לעונש שעברה על כיבוד אב שלא כדין,
רק מחמת שנולד משה רבינו ע"ה אחרי שעמרם החזיר את יוכבד אשתו, כדכתיב (שמות ב, א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, ונולד ע"י צעקתה משה רבינו ע"ה, הזכות הזה היה מגין עליה שלא נענשה עבור כיבוד אב, אבל עתה כאשר דברה על משה נגמר זכותה ולא היה יכול הזכות להגין עליה.
וזה הכוונה בגמ' (זבחים קא, ב) שלא אמרה משה קרוב הוא, אלא משה זר, היינו שזכותו שהיה מגין עליה (-עד עכשיו) נעשה עתה זר אצלה, ולא יכול עוד להגין עליה על שצעקה על אביה, לכן אמרה עתה התורה 'ואביה ירק ירק בפניה' שעתה צריכה לקבל עונשה על שצעקה על אביה ולא קיימה כיבוד אב, וגם צריכה להיענש על שדברה עתה במשה, אך דיו לבא מן הדין להיות כנידון הלא תכלם שבעת ימים (ב"ק כה, א). ע"כ מדברי מרן רבינו הבית ישראל זי"ע.
