"הווארט של הרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן שמרן הגרי"ז אמרו בעת רעוא דרעוין"
וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ (כט, ז).
בימיו האחרונים של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל עת סבל מיסורים נוראים, הביע לפניו אחד מבאי ביתו את רצונו לחזור על אימרה חסידית (חסידישער ווערט"ל) בנסיון להעלות חיוך על פניו הקדושים של מרן זי"ע.
הגרי"ז הסכים והלה אמר לו כי שמע מפי חסידים לפרש את הפסוק בפרשת ויצא כאשר יעקב אבינו הגיע לחרן ואמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו, ופירש דאמר יעקב אבינו ע"ה רבש"ע אע"פ שעדיין לא הגיע הזמן שתאסוף את צאן מרעיתך ויוושעו בתשועת עולמים.
אמנם רבש"ע השקו הצאן ולכו רעו ראה שגם בגלות הזה כל זמן שעוד לא אספת אותם תן להם חיים טובים ופרנסה כדי שיוכלו לילך בדרכיך ולהתחזק באהבתך גם בתוך הגלות המר.
מרן הגרי"ז זצ"ל אשר נמנם אז בעייפות מתוך יסוריו הקשים, שמע את הדבר ננער והגיב: לא, פירוש זה אינו ווערטל, ובודאי אדם גדול מאד אמרה...
בסעודה שלישית חזר מרן הגרי"ז זצ"ל על הדברים, ואמר שפירוש זה יש לו שורש בזוהר פ' ויצא שמבואר שם שיציאת יעקב מארץ ישראל מרמזת על גלות עם ישראל מארצו, והבאר מרמזת על מקור השפע. והעדרים הם הממונים להשפיע שפע טוב על העולם, וממילא זהו הפירוש הנכון של הפסוק.
ואכן התברר לאחר מכן, כי מימרא זו אמרה הרה"ק ר' מאיר"ל פרימישלאנער זצ"ל.
