הברכה הטמונה בפסוק 'וּבָאוּ הַקְּלָלוֹת וְהִשִּׂיגוּךָ'
וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ (כח, טו).
דרש פעם מרן הבית ישראל מגור זי"ע: הנה בברכות שבפרשת כי תבוא נאמר (דברים כח, ב): "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ", מהו "והשיגוך"? העולם מפרש, וכעין זה אומרים בשם הרבי ר' בונם מפרשיסחא זי"ע, דהיינו שתוכל לקבל את הברכות וליהנות מהם, שיבואו עליך בזמן הראוי, בצורה הראויה, ובאופן הראוי...
כי פעמים שתוכל לבוא ברכה – למשל – במאכלים בזמן שאי אפשר ליהנות מהם, כגון: בזמן שהאדם מוטל ל"ע בחוליו, וכיוצא בזה בשאר הברכות, וכפי שאמרו חז"ל (ר"ה יז, ב) על ירידת גשמים: "הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה ופסקו עליהן גשמים מרובין, לסוף – חזרו בהן (=שעשו עבירות רח"ל), לִפְחוֹת מהן – אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה, אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן, על הארץ שאינה צריכה להן"... הנה לנו "ברכה" הניתנת משמים, אך אי אפשר ליהנות ממנה... על זה בא הכתוב ומברך: לא רק שיבואו עליך כל הברכות האלה, אלא גם "והשיגוך", שיבואו בזמן ובאופן הראוי – שתוכל ליהנות מהם...
אולם דודי הגה"ק רבי מנחם מענדל מפאביאניץ הי"ד הקשה על פירוש זה: הרי גם בקללות נאמר (שם כח, טו) "ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך", ומה שייך לפרש על הקללות "והשיגוך" בזמן ובאופן הראוי?
אך לי נראה הפירוש, דהנה מצינו לפעמים אדם שלא מוכן להבין את מה שרמזוהו משמים בפעם הראשונה, ונצרך הוא גם לאכול את הדג הסרוח, גם לקבל מלקות, וגם לשלם. וכפי ששגור בפי רבים: "פארשטינקענע פיש גיגעסען – און פון שטאט ארויס געווארפען" (=גם הוצרך לאכול את הדג הסרוח, וגם גורש בבושת פנים מהעיר").
על זה באה התורה "ומברכת", שגם בעת קללות רח"ל, תזכה כי "ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך"... היינו שמיד ישיגו הקללות את מבוקשם... שתבין מיד את כוונת השי"ת בשולחו אליך קללות, ולא תצטרך שירבו עליך בכל מיני קללות עד ש"תקלוט" את המכוון. וזהו שאמר הכתוב: "והשיגוך"...
וסיים ואמר: אחר כך מצאתי שכבר קדמני בפירוש זה ב"שפתי צדיק" פרשת כי תבוא (אות לז), וזה לשונו שם: "יש לומר הפירוש: והשיגוך, שתיכף בבוא העונשים רחמנא ליצלן, יעשו בו הפעולה – שיקבל התוכחה בתוכו להטיב מעשיו, ולא יצטרך עוד לעונשים אחרים. כי זה כל הכוונה בהעונשים – שייטיב האדם את מעשיו... כי העונש ששולח הש"י להאדם, אינו כמו מלך בשר ודם שרוצה להנקם נקמתו, רק רצון השי"ת הוא שיסור מדרך הרעה ולא יצטרך להעונשים... משום שאין רצון שמים להעניש את ישראל..." עכדה"ק.
