אף בזמננו מוציא הקב"ה מטומאת מצרים
כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו' (יא, מה).
ויש לדקדק דהיה לו לומר 'אשר העליתי אתכם' לשון עבר, ולא 'המעלה' לשון הוה דהא כבר העלה.
אכן י"ל לפי מה שכתב ה"חסד לאברהם" (מעין שני נהר נ"ז) דבכל שנה ושנה שלושים יום קודם לפסח ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו ממציא פדיון לבניו, הגם שעל ידי העונות נפשותיהם שקועות ח"ו בשערי טומאה, באותן השלושים יום קודם לפסח ה' יתברך מוציא אותם בכל יום ויום חלק אחד ופודה אותם, עד כי בליל י"ד בניסן הם עומדים חוץ לטומאה ובליל ט"ו הם בני חורין לגמרי, עכדה"ק.
והנה מקודם כתיב "והתקדשתם והייתם קדשים" וגו', ולכאורה יש להאיש החוטא מקום להתנצל האיך אפשר להתקדש הא עבר כמה עבירות ומשוקע בתאוות היצה"ר והאיך יוכל להיות איש קדוש, לזה אמרה התוה"ק "כי אני ה' המעלה אתכם" בכל שנה ושנה מהמ"ט שערי טומאה המכונים "מארץ מצרים" אשר היו שקועים שם בהן, וכיון שאתם יוצאין בפסח מהשערי טומאה, בנקל לכם לכנוס לשערי הקדושה בימי הפסח והספירה, ועל כן "והתקדשתם" אם תרצו לקדש אתכם, כאשר מתחילין בליל פסח כשבאין להסדר לומר קדש, והכוונה לקדש עצמן אזי בודאי "והייתם קדשים כי קדוש אני".
