"אויב ער איז רחום - איז ער חנון אויך"
רַחוּם וְחַנּוּן (לד, ו).
סיפר הרה"ק רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר זי"ע, שפעם הזמין אותו עם הארץ כדי שיפדה את בנו בכורו, וכאשר ניגש לומר את הנוסח: "הרי זה בני בכורי פטר רחם", טעה בלשונו מחוסר ידיעה, ואמר "הרי זה בני כבודי 'פאָטער' רחום וחנון".
שאלו הרה"ק מאלכסנדר בשלמא מה שאמרת פאטער רחום ניחא, כי הלשון דומה בהגייתה לתיבות פטר רחם, אבל חנון האיך אתא ובא לכאן, נענה האב ואמר "אויב ער איז רחום איז ער חנון אויך" [-אם הוא רחום אזי הוא ג"כ חנון].
והיה הרה"ק מאלכסנדר חוזר בדביקות על דבריו אלו, וכשהוא מחזיק בשערות פיאותיו קרא ואמר בהתפעלות ובהתלהבות גדולה "אוי פאטער רחם" [פאטער בשפת האידיש משמעה "אבא", והיה מבקש ומתחנן: "אבא רחם נא על ישראל עמך"], אויב ער איז 'רחום' איז ער 'חנון' אויך.
וידוע שכל דברי הרה"ק מאלכסנדר היו עמוקים ונשגבים ועטופים במליצות, ומי יתן ונזכה להבינם לאשורם, אך בדרך אפשר יש לומר בכוונת דבריו הקדושים, על פי דברי המגיד מנדבורנה זי"ע בספרו צמח ה' לצבי' (פרשת כי תשא ד"ה רחום וחנון), שמבאר באריכות ד'חנון' היינו שהקב"ה נותן חנינה למי שיודע שמצד הדין לא מגיע לו כלום, וכל מה שמקבל אינו כי אם מתנת חנם, ו'רחום' הוא מה שהקב"ה נותן ומעניק בטובו אף לאלו החושבים שמגיע להם שכר טוב בגלל מעשיהם הטובים. מעתה מובן שפיר בכפתור ופרח, כי אם הקב"ה מתנהג במדת 'רחום' לתת אף לאלו הטועים וסוברים שמגיע להן מן הדין שפע רב, כ"ש שיתנהג גם במדת 'חנון' ולענוים יתן חן המבקשים רק מאוצר מתנת חנם.
