'אבימלך' הבטיח בסגנון של מלך 'ספרד'
תְּהִי נָא אָלָה וגו' אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ (כו, כח-כט).
שח הגה"צ רבי מאיר שפירא ר"י יח"ל זצ"ל: מדוע חששו שיצחק יעשה עמהם רעה אם הם לא יעשו עמו רעה? הביאור בזה דלכאורה יש לדקדק בכתובים "ויצו אבימלך כל הנוגע באיש ובאשתו מות יומת", ואחר כך כתוב "וכל הבארות וגו' סתמום פלשתים", היתכן שעברו על גזירת המלך? אכן הענין כמו שהיה לא עלינו בשפאניא (-בספרד), שהמלך רצה להראות ליהודים שהוא אוהבם והכריז "כל הנוגע ביהודים מות יומת", וחיילי צבאו הבינו שלהרוג יהודים דוקא אסור, אבל לשלול שללם וממונם מותר. כן גם אבימלך שהכריז כל הנוגע באיש הזה מות יומת, שבני עמו הבינו שדווקא ב"איש הזה" אסור לנגוע אבל לא בממונו, ולכן סתמום פלשתים.
ממילא מובן כוונת הפסוק הנ"ל, דכאשר נתעשר יצחק היה אבימלך ירא שיצחק יעשה עמו מדה כנגד מדה, שיכריז עליו גם כן שמותר ליקח ממונו ורק להרגו אסור. לכן אמר ליצחק אל תעשה עמנו רעה כאשר הכרזתי, שלא נגענוך אבל בממונך היה מותר, אתה לא תכריז עלי כן.
