קצת מדיני ומנהגי ערב תשעה באב שחל בשבת (א')
לגבי הלימוד בערב תשעה באב שחל בשבת: יש אומרים שצריך להימנע מללמוד אלא דברים המותרים בתשעה באב, ויש חולקים, ומי שרוצה יכול לסמוך על המקילים לכתחילה. [משנ"ב (שם סק"י)].
ובס' מועד לכל חי (להגר"ח פלאג'י, סי' י סכ"א) כתב, שאם חל בשבת תשעה באב או ערב תשעה באב, יש שלש סברות לענין תלמוד תורה, א. שבשניהם אסור אחר חצות. ב. לחלק בין ערב תשעה באב לתשעה באב עצמו כל היום. ג. שבשניהם מותר ללמוד.
והעיקר הוא שלא יהא בטל מדברי תורה, וכבר אפשר ללמוד בפירוש האיכה ואיוב וירמיה, ומדרשי רבותינו זכרונם לברכה, ופרק אלו מגלחין, ובהלכות תשעה באב, ומי הכניסו לחכם בתגר זה במקום שיוכל להגות במילי דשייכי לאותו היום. אך מה יעשה עם הארץ דאינו יודע באלו ולהיות בטל הוא יותר רע ואין דנין אפשר משאי אפשר, ואם יוכל לילך ולשמוע מוסר ואגדה מפי חכם מה טוב ומה נעים, וראוי לחכם הדורש שילמוד בספר קב הישר פרק צ"ד וכיוצא מזה להשמיע לעם לעורר לבבם].
