קיצור שלחן ערוך הלכות סעודה (סי' מ"ב יג-טו)
סעיף יג:
אֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה וְלֹא בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְּפָנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ:
סעיף יד:
כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁמְּבִיאִין לִפְנֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ וְהָאָדָם תָּאֵב לוֹ, צָרִיךְ לִתֵּן מִמֶּנּוּ מִיָּד דָּבָר מוּעָט לְהַמְשַׁמֵּשׁ, לְפִי שֶׁמַּזִּיק לְאָדָם שֶׁרוֹאֶה לְפָנָיו מַאֲכָל שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לוֹ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ (ְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ל"ג סָעִיף ד'):
סעיף טו:
לֹא יִתֵּן אָדָם לֶאֱכֹל, אֶלָּא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ:
