קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' יט)
סעיף יט:
פֵּרוֹת שֶׁמְּרֻקָּחִים בְּסֻכְּר אֵינָם צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם כִּי הַסֻּכָּר לֹא הֲוֵי מַשְׁקֶה. וְגַם הַלַּחְלוּחִית שֶׁיָּצְאָה מִן הַפֵּרוֹת לֹא הָוֵי מַשְׁקֶה, שֶׁהִיא מֵי פֵּרוֹת.
אֲבָל אִם מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ, אִם נִקְרַשׁ הַדְּבַשׁ הֵיטֵב, אֲזַי יָצָא מִכְּלַל מַשְׁקֶה וְנַעֲשָֹה אֹכֶל וְאֵינָם צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם. אֲבָל אִם לֹא נִקְרַשׁ הֵיטֵב אֶלָּא נִתְעַבָּה מְעַט וַעֲדַיִן הוּא נִגָּר, צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם.
וְכֵן חֶמְאָה שֶׁהִיא בִּכְלַל הֶחָלָב אִם הִיא קְרוּשָׁה, אֵינָהּ מַשְׁקֶה רַק אֹכֶל. אֲבָל אִם הִיא נִמּוֹחָה הֲרֵי הִיא מַשְׁקֶה.
