קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' יב)
סעיף יב':
מִי שֶׁיָּדָיו צְבוּעוֹת, אִם אֵין שָׁם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע כִּי אִם חֲזוּתָא בְּעָלְמָא לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה.
אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע אֲפִלּוּ רַק מְעַט הֲוֵי חֲצִיצָה.
אַךְ אִם הוּא אֻמָּן בְּכָךְ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא צוֹבֵע, וְכֵן מִי שֶׁהוּא טַבָּח וְיָדָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדָּם אוֹ שֶׁהוּא סוֹפֵר וְאֶצְבְּעוֹתָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדְּיוֹ וְהוּא רָגִיל בְּכָָךְ, וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנוֹת זֹאת אֵין מַקְפִּידִין בְּכָךְ, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּרֹב הַיָּד.
וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה עַל יָדוֹ וְעָלֶיהָ רְטִיָּה שֶׁמִּצְטַעֵר לַהֲסִירָהּ לֹא הָוֵי חֲצִיצָה. וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קס"א דִּינֵי חֲצִיצָה בִּטְבִילַת נָשִׁים וְהוּא הַדִּין לִנְטִילַת יָדַיִם.
