קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' ט)
סעיף ט'
מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו וְנָגַע בְּמַיִם לֹא נִטְמְאוּ הַמַיִם. וְלָכֵן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא יָכוֹל לִשְׁאֹב מַיִם בְּחָפְנָיו מִן הֶחָבִית לִרְחֹץ יָדָיו וְהַנִּשְׁאָרִים כְּשֵׁרִים לִנְטִילַת יָדַיִם.
אֲבָל אִם שִׁכְשֵׁךְ יָדָיו בְּתוֹךְ הֶחָבִית לְנַקּוֹתָן, וַאֲפִלּוּ טָבַל בָּהּ רַק אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה לְנַקּוֹתָהּ נִפְסְלוּ כָּל הַמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֶשְֹתָה בָּהֶם מְלָאכָה.
