קיצור שלחן ערוך: דיני הכנת הסדר (סימן קיח א-ב)
סעיף א:
יְהַדֵּר אַחַר יַיִן יָפֶה לְמִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת. וְאִם יֵשׁ בְּנִמְצָא יַיִן אָדֹם יָפֶה כְּמוֹ הַלָּבָן, וְגַם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ הַלָּבָן, מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּלָבָן, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַשְׁמָע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן הוּא כְּשֶׁהוּא אָדֹם.
וְעוֹד לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לְדָם, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹחֵט יַלְדֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וּבִמְדִינוֹת שֶׁהָאֻמּוֹת טִפְּשִׁים וּסְכָלִים לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים, נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לַפֶּסַח.
סעיף ב':
לְצֹרֶךְ הַטִּבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּטְרוֹזִילְיָה. וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחַת סֶלֶרִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חַַי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְנוֹן:
