מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט סעיף יז)

סעיף י"ז:
אָסוּר לְאָדָם לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶֹה, וְכָל שֶׁכֵּן בָּרַבִּים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא.
עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, נוֹחַ לוֹ לְאָדָם לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ אָנֹכִי הָרָה, וְלֹא אָמְרָה לוֹ בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא בְּרֶמֶז, אִם יוֹדֶה, יוֹדֶה וְאִם לָאו לֹא תְּפַרְסְמוֹ.
לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, וְלֹא יִקְרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹשׁ, וְלֹא יְסַפֵּר לְפָנָיו דָּבָר שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ. וְאִם חָטָא כְּנֶגְדּוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ, לֹא יַכְלִימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תִשָֹּא עָלָיו חֵטְא.