דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סי' קכב א)
סעיף א':
כֵּיוָן שֶׁבְּשִׁבְעָה עָשָֹר בְּתַמּוּז הִתְחִילוּ צָרוֹת הַחֻרְבָּן, לָכֵן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת מִיּוֹם זֶה עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב.
וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לַעֲשֹוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל יוֹם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם.
אֵין נוֹשְֹאִין נָשִׁים אֲפִלּוּ מִי שֶׁעַדֲיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ. אֲבָל לַעֲשֹוֹת שִׁדּוּכִין אֲפִלּוּ בִּסְּעוּדָה מֻתָּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב, וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֵילַךְ אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשֹוֹת שִׁדּוּכִין, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשֹוֹת סְעוּדָה, אַךְ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִינֵי מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה.
יִשְֹרָאֵל שֶׁפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ בִּכְלֵי זֶמֶר, מֻתָּר לְזַמֵּר בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּכְדֵי פַּרְנָסָתוֹ עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית אָסוּר, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָֹר בְּתַמּוּז עַצְמוֹ גַּם כֵּן אָסוּר, וְכֵן עֲשָֹרָה בְּטֵבֶת. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָֹר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשִּׁבְעָה עָשָֹר בְּתַמּוּז עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב אִם לֹא בְּשַׁבָּת אוֹ בִּסְעוּדַת מִצְוָה.
