דין תפלת הדרך ושאר דברים שצריכין לזהר בדרך (סי' סח המשך ו)

המשך סעיף ו':

וְיִזָּהֵר שֶׁיְּהֵא לוֹ פַּת עִמּוֹ, אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם קָרוֹב. גַּם יֵשׁ לוֹ לִקַּח עִמּוֹ צִיצִיּוֹת שֶׁמָּא תִּפָּסֵל צִיצָה וְלֹא יַשִֹּיג אַחֶרֶת, וְיִתְבַּטֵּל מִמִּצְוָה. לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס עַרְבִית לְבֵית הַמָּלוֹן, יִכָּנֵס בְּעוֹד הַחַמָּה זוֹרַחַת, וּלְמָחָר יַמְתִּין עַד הָנֵץ הַחַמָּה וְיֵצֵא, וְאָז טוֹב לוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. לֹא יֹאכַל הַרְבֵּה כְּשֶׁהוּא בַּדָּרֶךְ.