תשלום קֶּרֶן ותשלום דְּמֵי הַכֵּפֶל
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבֵּית הַדִּין מוֹכֵר אוֹתָם לְעֶבֶד עִבְרִי. למשל, גַּנָּב שֶׁאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם אֶת הַגְּנֵבָה, בֵּית הַדִּין מוֹכֵר אוֹתוֹ לְעֶבֶד וּבַכֶּסֶף שֶׁמְּשַׁלֵּם הָאָדוֹן, מְשַׁלְּמִים לָאָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגְנַב הַחֵפֶץ.
מַעֲשֶׂה בְּגַנָּב שֶׁהִתְגַּנֵּב לְבֵיתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְגָנַב שְׁעוֹן זָהָב יָקָר. בִּנְיָמִין הִצְטַעֵר בְּיוֹתֵר עַל הַגְּנֵבָה, וְהִנֵּה לְשִׁמְחָתוֹ הוֹפִיעוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ כִּי הֵם רָאוּ אֶת הַגַּנָּב גּוֹנֵב אֶת הַשָּׁעוֹן מִבֵּיתוֹ. הָעֵדִים פָּנוּ לְבֵית הַדִּין, וּבֵית הַדִּין דָּן אֶת הַגַּנָּב וּפָסַק: "עָלֶיךָ לְשַׁלֵּם אַלְפַּיִם ש"ח".
"מַדּוּעַ אַלְפַּיִם?", נִזְעַק הַגַּנָּב, "הֲרֵי הַשָּׁעוֹן שָׁוֶה רַק אֶלֶף".
"נָכוֹן מְאֹד" הֵשִׁיבוּ הַדַּיָּנִים, "אֲבָל כַּנִּרְאֶה כְּבָר שָׁכַחְתָּ שֶׁגַּנָּב מְשַׁלֵּם כֵּפֶל…".
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִתְבָּרֵר, שֶׁלַּגַּנָּב יֵשׁ רַק אֶלֶף ש"ח לְשַׁלֵּם. בִּנְיָמִין רָצָה שֶׁיִּמְכְּרוּ אוֹתוֹ לְעֶבֶד כְּדֵי שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַכֵּפֶל, אַךְ בֵּית הַדִּין לִמֵּד אֶת בִּנְיָמִין הֲלָכָה חֲשׁוּבָה הַכְּתוּבָה בְּדַף זֶה: רַק אִם אֵין לַגַּנָּב לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן מוֹכְרִים אוֹתוֹ, אֲבָל אֵין מוֹכְרִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת דְּמֵי הַכֵּפֶל.
