תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר
בְּדַף זֶה מֻזְכָּר כְּלָל מְפֻרְסָם: "תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר - כְּדִבּוּר". תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הִנּוֹ זְמָן קָצָר שֶׁבּוֹ אוֹמְרִים אֶת הַמִּלִּים "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי", וַחֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁאָדָם הָעוֹסֵק בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו אוֹ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם, אִם עוֹד לֹא עָבַר זְמַן "תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" מֵאָז שֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו.
לְמָשָׁל, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹרְכִים קִנְיָן בַּשּׁוּק וְהַקּוֹנֶה מַסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הַחֵפֶץ בְּכָךְ וָכָךְ, הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ אוֹ לְהוֹסִיף תְּנָאִים לַמְּכִירָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אֲבָל לְאַחַר שֶׁעָבַר פֶּרֶק הַזְּמָן בּוֹ אוֹמְרִים "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי" כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת מִדְּבָרָיו.
לְדַעַת רַבֵּנוּ תַּם במסכת בבא קמא, חֲזַ"ל קָבְעוּ דַּוְקָא שִׁעוּר זְמָן זֶה, שֶׁכֵּן יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יַעֲסֹק בְּמִסְחָר, וְתוֹךְ כְּדֵי סְגִירַת עִסְקָה יִפָּגֵשׁ בְּרַבּוֹ וְיֵאָלֵץ לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ מִסִּכּוּם הָעִסְקָה עִם חֲבֵרוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ קָבְעוּ חֲזַ"ל כִּי הוּא רַשַּׁאי לַחֲזֹר בּוֹ כָּל עוֹד לֹא חָלַף הַזְּמָן בּוֹ נִתָּן לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי".
