תַּשְׁלוּמֵי תְּרוּמָה
אָדָם אחד הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, פָּתַח אֶת הַמְּקָרֵר וּמָצָא עֻגָּה טְעִימָה וְאָכַל אוֹתָהּ. אַחַר כָּךְ הִגִּיעָה אִשְׁתּוֹ הַבַּיְתָה וְאָמְרָה לוֹ: " הָעֻגָּה הַזּוֹ בִּכְלָל לֹא שֶׁלָּנוּ. הִיא שַׁיֶּכֶת לַשְּׁכֵנִים. הֵם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהָנִיחַ אוֹתָהּ בַּמַּקְרֵר שֶׁלָּנוּ, כִּי אֵין לָהֶם מָקוֹם".
מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת? הוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לַשְּׁכֵנִים אֶת הַמְּחִיר שֶׁל הָעֻגָּה שֶׁהוּא אָכַל לָהֶם, אֲפִילּוּ שֶׁאֵינוֹ אָשֵׁם כְּלָל.
עַתָּה נִלְמַד, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ כֹּהֵן, וְאָכַל מַאֲכָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁל כֹּהֵן, צָרִיךְ לְהוֹסִיף "חֹמֶשׁ", עוֹד חֲמִישִׁית.
לְמָשָׁל, אִם אָדָם בָּא הַבַּיְתָה, רָאָה זֵיתִים טְעִימִים וְאָכַל אַרְבָּעָה זֵיתִים, וּבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא אָכַל אֶת הַזֵּיתִים שֶׁל הַתְּרוּמָה שֶׁשַּׁיָּכִים לַכֹּהֵן, עָלָיו לָתֵת לַכֹּהֵן חֲמִשָּׁה זֵיתִים, זאת מפני שבַּתּוֹרָה כָּתוּב, שֶׁיֵשׁ דִּין מְיֻחָד בִּתְרוּמָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁלֵּם עוֹד "חֹמֶשׁ" (חֲמִישִׁית).
