"תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה, וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס"
מַעֲשֶׂה בשׁוֹמֵר פִּקָּדוֹן שֶׁקִּבֵּל צְרוֹר שֶׁל מָעוֹת לִשְׁמִירָה, וְהוא הֶחְבִּיא אֶת הַמָּעוֹת בִּצְרִיף עֵץ שֶׁהָיָה בַּשָּׂדֶה וְשִׁמֵּשׁ אֶת הַצַּיָּדִים.
בַּצְּרִיף שֶׁל הַצַּיָּדִים יֵשׁ מַעֲלָה וְיֶשְׁנוֹ חִסָּרוֹן. הַמַּעֲלָה: אַף גַּנָּב אֵינוֹ מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לְחַפֵּשׂ שָׁם כֶּסֶף, אולם הַחִסָּרוֹן הוא שכְּשֶׁפּוֹרֶצֶת שְׂרֵפָה בְּמִבְנֵה עֵץ, הַמִּבְנֶה נִשְׂרָף כָּלִיל, וְהַכֶּסֶף עָלוּל לְהִשָּׂרֵף.
במקרה שהַכֶּסֶף נִשְׂרַף, בָּרוּר שֶׁהַשּׁוֹמֵר חַיָּב, כִּי הוּא פּוֹשֵׁעַ בכָּךְ שֶׁהוּא הִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא עָלוּל לְהִשָּׂרֵף.
אולם מָה הַדִּין אִם הַכֶּסֶף נִגְנַב? הַאִם הוּא יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלְּמוֹ ? אוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לִטְעֹן: אני שָׁמַרְתִּי עָלָיו בָּאֹפֶן הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי גַּנָּבִים, מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁכָּךְ אֵרַע ? על פי הדין אֲנִי פָּטוּר.
הַגמרא אוֹמֶר שֶׁנֶּחְלְקוּ בַּדָּבָר אֲמוֹרָאִים: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא אָכֵן פָּטוּר. אַךְ יֵשׁ חוֹלְקִים וְסוֹבְרִים כִּי מֵאַחַר שֶׁהַנָּחַת הַכֶּסֶף בַּצְּרִיף הִיא פְּשִׁיעָה, בִּגְלַל הַשְּׂרֵפוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לִשְׂרֹף, הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם גַּם אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַכֶּסֶף נִגְנַב וְלֹא נִשְׂרַף.
הֲלָכָה זוֹ מְכֻנָּה: "תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה, וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס".
