שְׂכָרוֹ של רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי
בְּיָמָיו שֶׁל האמורא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיְתָה מַחֲלַת שְׁחִין נוֹרָאָה וּמִדַּבֶּקֶת, וְהַכֹּל נִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְחוֹלֵי הַשְּׁחִין כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק מֵהֶם. למרות המצב הזה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כְּלָל לֹא פָחַד לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְלַעֲסֹק לְיָדָם בַּתּוֹרָה. הוּא הִסְבִּיר את מעשיו בכך שֶׁהַתּוֹרָה מְגִנָּה עַל מִי שֶׁלּוֹמֵד אוֹתָהּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ בְּגַן-עֵדֶן לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ. מַלְאַךְ הַמָּוֶת הִסְכִּים, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְשַׁעֲרֵי גַן-עֵדֶן, קָפַץ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּנִימָה וְנִכְנַס חַי לְתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן.
הַגמרא מספרת שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ לְהַרְשׁוֹת לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּךְ בְּגַן עֵדֶן, מִפְּנֵי הִתְנַהֲגוּתוֹ האצילית עִם חוֹלֵי הַצָּרָעַת.
