שְׁתִיקָה - כְּהוֹדָאָה

בְּדַף זֶה בגמרא לוֹמְדִים כְּלָל תלמודי חָשׁוּב מְאֹד: "שְׁתִיקָה - כְּהוֹדָאָה". לפנינו דוגמא לכלל הזה: 

אנו יודעים כִּי עֶבֶד כְּנַעֲנִי חַיָּב בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהֶן, אַךְ אָסוּר לוֹ לְהִתְחַתֵּן עִם יְהוּדִים. 

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיְתָה מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם עֲבָדִים כְּנַעֲנִיִּים, וְאֵינָם יְהוּדִים. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שָׁתְקוּ, לֹא הֵגִיבוּ. לְאַחַר זְמַן מָה רָצָה אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְחַתֵּן עִם יְהוּדִיָּה, אַךְ אז הוֹרוּ לוֹ חֲכָמִים: "חַכֵּה, אַל תִּתְחַתֵּן, קודם צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁאֵינְךָ עֶבֶד כְּנַעֲנִי". הִתְפַּלֵּא הָאִישׁ וְשָׁאַל: "מַדּוּעַ? לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי עֶבֶד כְּנַעֲנִי?" הִסְבִּירוּ לוֹ הַחֲכָמִים, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת אָמְרוּ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ "אַתֶּם עֲבָדִים כְּנַעֲנִיִּים" וּמֵעוֹלָם לֹא מְחִיתֶם, לֹא אֲמַרְתֶּם: "לֹא נָכוֹן!". לָכֵן, יֵשׁ סִבָּה לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָא אַתֶּם עֲבָדִים כְּנַעֲנִיִּים וְצָרִיךְ לִבְדֹּק הֵיטֵב אִם יְהוּדִים אַתֶּם.

כְּלָל זֶה מְכֻנֶּה "שְׁתִיקָה - כְּהוֹדָאָה". כָּל הַשּׁוֹתֵק, כְּאִלּוּ מוֹדֶה בְּמַה שֶּׁאוֹמְרִים לוֹ.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).