שְׁנֵי אַחִים נְזִירִים
בְּדַף זֶה מִסְתַּיֵּם פֶּרֶק "מִי שֶׁאָמַר" וּמַתְחִיל פֶּרֶק "בֵּית שַׁמַּאי".
בגמ' לוֹמְדִים סָפֵק מְעַנְיֵן מְאֹד.
בְּדַף כ"ו וּבְדַף כ"ז לָמַדְנוּ מָה עוֹשִׂים אִם נָזִיר הִפְרִישׁ כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת קָרְבָּנוֹת וְהוּא נִפְטַר. בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁחֲזַ"ל קִבְּלוּ מִפִּי רַבּוֹתֵיהֶם, אִישׁ מִפִּי אִישׁ, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁאִם לַנִּפְטָר יֵשׁ בֵּן נָזִיר, הַבֵּן יָכוֹל לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף אֶת קָרְבְּנוֹת נְזִירוּתוֹ.
שִׂימוּ לֵב לַסָּפֵק שֶׁל הַגמרא: מָה הַדִּין אִם לַנִּפְטָר הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, וּשְׁנֵיהֶם נְזִירִים, אַךְ אֶחָד מֵהֶם מְסַיֵּם אֶת נְזִירוּתוֹ לִפְנֵי אָחִיו. מִי יְקַבֵּל אֶת כֶּסֶף הַנְּזִירוּת?
מַה הֵם הַצְּדָדִים שֶׁל הַסָּפֵק? מִצַּד אֶחָד, צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁכָּל אָח יְקַבֵּל חֵצִי מֵהַכֶּסֶף, כְּפִי שֶׁהֵם חוֹלְקִים בְּכָל כַּסְפֵּי הַיְרֻשָּׁה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. מִצַּד שֵׁנִי מֵאַחַר שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְיֻחֶדֶת, אוּלַי אֵין הִיא דּוֹמָה לְדִינֵי יְרוּשָׁה אֶלָּא הַבֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת רִאשׁוֹן הוּא הַזּוֹכֶה בַּכֶּסֶף?
