שְׁבוּעַת "מוֹדֶה בְמִקְצָת"

ישנה שבועה הנקראת "שְׁבוּעַת מוֹדֶה בְמִקְצָת". מה הכוונה ?

אִם רְאוּבֵן אוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן: "הֵי, אַתָּה חַיָּב לִי כֶסֶף", וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר לוֹ: "מַה פִּתְאֹם? מֵעוֹלָם לֹא לָוִיתִי מִמְּךָ כָסֶף!". אִם לִרְאוּבֵן אֵין שְׁטָר אוֹ הוֹכָחָה שֶׁשִּׁמְעוֹן לָוָה מִמֶּנּוּ כֶסֶף, אֵין שִׁמְעוֹן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מְאוּמָה.

מָה הַדִּין אִם שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמַע נָא, רְאוּבֵן. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִתְבַּלְבַּלְתָּ קְצָת. אַתָּה טוֹעֵן שֶׁלָּוִיתִי מִמְּךָ מֵאָה שְׁקָלִים, אַךְ אֲנִי לָוִיתִי מִמְּךָ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים בִּלְבָד. מִקְרֶה זֶה מְכֻנֶּה "מוֹדֶה בְמִקְצָת", כִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה בִּקְצָת, בְּחֵלֶק, מֵהַטַּעֲנָה שֶׁל רְאוּבֵן. רְאוּבֵן תּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ מֵאָה שְׁקָלִים וְשִׁמְעוֹן מוֹדֶה שֶׁהוּא חַיָּב חֵלֶק - חֲמִשִּׁים.

הַתּוֹרָה קוֹבַעַת, כִּי בְּמִקְרֶה זֶה שִׁמְעוֹן צָרִיךְ לְהִשָּׁבַע בְּבֵית דִּין שֶׁהוּא חַיָּב רַק חֵלֶק, וְכָךְ מַאֲמִינִים לוֹ.

מַדּוּעַ צִוְּתָה זֹאת הַתּוֹרָה? הַתלמוד מסביר, שֶׁחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא שִׁמְעוֹן בֶּאֱמֶת לָוָה מֵאָה שְׁקָלִים מֵרְאוּבֵן, אַךְ לְשִׁמְעוֹן אֵין עַתָּה כֶּסֶף וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. לָכֵן, מֵרֹב מְבוּכָה הוּא אָמַר לְשִׁמְעוֹן, אֲנִי חַיָּב רַק חֲמִשִּׁים וְהוּא מְתַכְנֵן, שֶׁכְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֶּסֶף הוּא יַחֲזִיר הַכֹּל. לָכֵן הוֹרְתָה הַתּוֹרָה שֶׁיִּשָּׁבַע שִׁמְעוֹן, וּבְוַדַּאי אִם הוּא חַיָּב, הוּא לֹא יִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וְכָךְ תִּוָּדַע הָאֱמֶת.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).