רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר נְצִיבִין שֶׁבְּבָבֶל.
בִּתְחִלָּה הִתְגּוֹרֵר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְיָמִים גָּלָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, לָעִיר נְצִיבִין, וְהֵקִים בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁיָּצָא שְׁמוֹ לְתִפְאֶרֶת, עַד שֶׁהַתלמוד מְשַׁבּח אוֹתוֹ עִם עוֹד שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.
בְּדַף זֶה מְסֻפָּר עַל שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים אֶל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שֶׁהָלַךְ לִנְצִיבִין. בְּסִפְרֵי (דְּבָרִים פִּסְקָה פ') מְסֻפָּר, כִּי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת, עַד שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר רָצוּ לָלֶכֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד תּוֹרָה אֶצְלוֹ, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵם לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְחוּץ לָאָרֶץ וְהֵם שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶם.
