רַבִּי בְּנָאָה וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

רַבִּי בְּנָאָה הָיָה נוֹהֵג לְצַיֵּן מְקוֹמוֹת קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זאת מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹמֵד מֵעַל מְקוֹם קְבוּרָה נִטְמָא, וּבִתְקוּפוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ עוֹסְקִים בְּטָהֳרוֹת, לְמָשָׁל תְּרוּמָה, נָהֲגוּ לְצַיֵּן אֶת מְקוֹם הַקְּבָרִים בְּסִיד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ בְּטָעוּת מִמְּקוֹם הַקְּבוּרָה.
הגמרא מספר שפַּעַם אַחַת רָצָה רַבִּי בְּנָאָה לְהִכָּנֵס לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת שֶׁטַח מְקוֹמוֹת הַקְּבוּרָה וּלְצַיֵּן מִלְּמַעְלָה הֵיכָן הַקְּבָרִים. כְּשֶׁרָצָה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ קְבוּרִים הָאָבוֹת, הוּא פָּגַשׁ בַּפֶּתַח אֶת אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, ואָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, לֵךְ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וְאֶמֹר לוֹ, שֶׁבְּנָאָה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס.
המשך הסיפור הוא שאַבְרָהָם אָבִינוּ הסכים שֶׁיִּכָּנֵס, ואכן רַבִּי בְּנָאָה נִכְנַס, מָדַד אֶת שֶׁטַח הַמְּעָרָה וְיָצָא.
מְעַנְיֵן לָדַעַת, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן, ט' בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, לִפְנֵי למעלה מ 840 שָׁנִים, זָכָה הָרַמְבַּ"ם לְהִתְפַּלֵּל בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, בִּזְמַן שֶׁשָּׁהָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִנִּי-אָז הוּא קָבַע לְעַצְמוֹ אֶת ט' בְּחֶשְׁוָן לְיוֹם טוֹב.