רַב דִּימִי בין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל

הַגמרא בְּדַף זֶה מבִיא מֵימְרָא בְּשֵׁם רַב דִּימִי.
בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּגמרא נֶאֱמַר: "כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי, אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן". כְּלוֹמַר: כְּשֶׁרַב דִּימִי בָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, הוּא אָמַר הֲלָכָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַב דִּימִי הִרְבָּה לְהַעֲבִיר הֲלָכוֹת בֵּין חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחַכְמֵי בָּבֶל, וּבַגמרא הַיְרוּשַׁלְמִי הוּא מְכֻנֶּה "נְחוּתָא", מִלְּשׁוֹן יוֹרֵד, כִּי הוּא הָיָה מַרְבֶּה לָרֶדֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל.
רַב דִּימִי לֹא מָסַר רַק הֲלָכוֹת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֶלָּא הוּא מָסַר הֲלָכוֹת גַּם בְּשֵׁם חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נוֹסָפִים, בֵּינֵיהֶם מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ וְרַבִּי אֶלְעָזָר.
פַּעַם הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא טָעָה בִּמְסִירַת הַדְּבָרִים, וְהוּא שָׁלַח מִכְתָּב: "טָעִיתִי!".