קידושין בְּשֶׁמֶן עָרְלָה
פֵּרוֹת אִילָן בִּשְׁלָשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְאַחַר נְטִיעָתוֹ הֵם פֵּרוֹת עָרְלָה וַאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה. אוּלָם לֹא רַק בַּאֲכִילָה אָסְרָה הַתּוֹרָה אֶת פֵּרוֹת הָעָרְלָה אֶלָּא גַּם בַּהֲנָאָה. לְמָשָׁל, בְּצֶבַע שֶׁהוּפַק מִקְּלִפּוֹת שֶׁל פֵּרוֹת עָרְלָה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, כְּמוֹ כֵן בְּשֶׁמֶן שֶׁהוּפַק מִזֵּיתִים שֶׁל עָרְלָה אָסוּר לְהַדְלִיק נֵרוֹת.
לְפִיכָךְ אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה כִּי אִם אָדָם נָתַן לְאִשָּׁה שֶׁמֶן שֶׁל פרי עָרְלָה כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ, אֵין הָאִשָּׁה מְקֻדֶּשֶׁת, כֵּיוָן שֶׁהִיא לֹא קִבְּלָה דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן וְהוּא אֵינוֹ שָׁוֶה.
אֲבָל הָרַב שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם הִרְגִּיעַ אוֹתָם וְאָמַר: לֹא צָרִיךְ שֶׁכָּל חֵפֶץ בִּפְנֵי עַצְמוֹ יִהְיֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה, הָעִקָּר שֶׁכָּל הַחֲפָצִים יַחַד שָׁוִים פְּרוּטָה.
