קָרְבַּן מִנְחָה
בֶּעָבָר לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר לִשְׁחֹט אוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן מִחוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אִסּוּר זֶה כֹּה חָמוּר עֵד שֶׁהָעוֹבֵר עָלָיו בְּמֵזִיד מִתְחַיֵּב כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם.
הַגְּמָרָא הַנִּלְמֶדֶת בְּדַף זֶה מְפָרֶטֶת כִּי לֹא עַל כָּל עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּחוּץ מִתְחַיְּבִים כָּרֵת, וַעֲבוּרֵנוּ זוֹ גַּם הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְוַדֵּעַ לְכַמָּה עֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּקָרְבַּן מִנְחָה, שֶׁבְּחֶלְקָן אֵינָן יְדוּעוֹת כָּל כָּךְ:
קָרְבַּן מִנְחָה מוּבָא מִסֹּלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן (לְמַעֵט מִנְחַת חוֹטֵא). אִם אָדָם יָצַק שֶׁמֶן לְמִנְחָה אוֹ בָּלַל אֶת הַשֶּׁמֶן עִם הַסֹּלֶת מִחוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב כָּרֵת.
"פְּתִיתָה": רֹב קָרְבְּנוֹת הַמִּנְחָה מֻקְרָבִים לְאַחַר אֲפִיָּה אוֹ טִגּוּן, בְּהֶתְאֵם לְסוּג הַמִּנְחָה, לִפְנֵי הַהַקְרָבָה פּוֹתְתִים - מְפוֹרְרִים אֶת חַלּוֹת הַמִּנְחָה.
יֶשְׁנָהּ עֲבוֹדָה הַנַּעֲשֵׂית בְּקָרְבַּן מִנְחָה בִּלְבַד: "הַגָּשָׁה"; הַכֹּהֵן נוֹטֵל מִיַּד הַבְּעָלִים אֶת הַכְּלִי וּבוֹ הַמִּנְחָה וּמַגִּישׁ אוֹתוֹ לְקֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ - לַפִּנָּה הַדְּרוֹמִית הַקְּרוֹבָה לְפֶתַח הָאוּלָם. לְאַחַר הַהַגָּשָׁה הַכֹּהֵן עוֹשֶׂה "קְמִיצָה" הוּא נוֹטֵל בְּכַף יָדוֹ מִן הַמִּנְחָה, חֵלֶק הַמִּנְחָה שֶׁבְּכַף יָדוֹ מְכֻנֶּה "קֹמֶץ" וְהַכֹּהֵן מַנִּיחַ אֶת הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שָׁרֵת וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ לְהַקְטָרָה עַל הַמִּזְבֵּחַ.
