קִנְיַן "מַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן"
חֲנוֹךְ, חָפֵץ מְאֹד לִקְנוֹת אֶת טַחֲנַת הַקֶּמַח מֵגֵּרְשׁוֹן. גֵּרְשׁוֹן הִסְכִּים לִמְכֹּר לוֹ, אַךְ לְחֲנוֹךְ לֹא הָיָה כֶּסֶף מְזֻמָּן בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה. הִצִּיעַ חֲנוֹךְ לְגֵּרְשׁוֹן: אֲנִי הִלְוֵיתִי לְאֶלְחָנָן עֶשְׂרִים אֶלֶף ₪. קַח אֶת הַחוֹב, וּבְבוֹא מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן תִּגְבֶּה אוֹתוֹ אַתָּה מֵאֶלְחָנָן וּתְמוּרַת כֵּן אקבל הָחֵל מִמָּחָר אֶת שְׁטַר הַבַּעֲלוּת עַל טַחֲנַת הַקֶּמַח. גֵּרְשׁוֹן הִסְכִּים לכך. 'הָבָה נַעֲשֶׂה קִנְיָן' עַל הַחוֹב הִכְרִיז גֵּרְשׁוֹן, אַךְ חֲנוֹךְ וְגֵּרְשׁוֹן שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם: אֵיךְ בִּכְלָל אֶפְשָׁר לְהַקְנוֹת אֶת הַחוֹב- הֲנַעֲשֶׂה בּוֹ קנין מְשִׁיכָה? הרי אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ חוֹב! וּמַה תַּגִּידוּ עַל קִנְיַן חָצֵר? אֵיךְ שָׂמִים חוֹב בֶּחָצֵר?
הֵם הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה וְשָׁאֲלוּ: בֶּאֱמֶת אֵיךְ מַקְנִים חוֹב?
לְמַזָּלָם הִזְדַּמֵּן לְטַחֲנַת הַקֶּמַח תַּלְמִיד חָכָם שאָמַר לָהֶם כָּךְ: אַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לִקְנִיַּת חוֹב הִיא בְּאֶמְצָעוּת קִנְיַן "מַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן" שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל. שְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים- הַקּוֹנֶה, הַמּוֹכֵר וְהַלּוֹוֶה מִתְוַעֲדִים יַחַד, וְהַמּוֹכֵר מַכְרִיז שֶׁהוּא מַקְנֶה אֶת הַחוֹב לַקּוֹנֶה וּבְכָךְ מִתְבַּצֵּעַ הַקִּנְיָן.
